כנס החלל ה-12 ע”ש אילן רמון בישראל אירחה את ז’אן-איב לה גל – נשיא המרכז הלאומי ללימודי החלל ואת האסטרונאוט ז’אן-ז’אק פבייה

Photo-004

האסטרונאוט ז’אן-ז’אק פבייה עם תלמידים ישראלים במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב

בכל שנה, בהתקרב תאריך התאונה בחללית קולומביה שגבתה את חייו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון, הסוכנות לחלל הישראלית (ISA) בשיתוף עם משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל (MOST) מארגנים כנס בהשתתפות כל קהילת מדעי החלל הישראלית, אישים מעולם התעשייה, גורמים ממשלתיים, אנשי צבא ומנהלי סוכנויות חלל ממדינות אחרות. השנה הכנס התקיים בתאריכים 30-31 בינואר בהרצליה.

ז’אן-איב לה גל, נשיא המרכז הלאומי הצרפתי ללימודי החלל, וז’אן-ז’אק פבייה, האסטרונאוט הצרפתי השישי שמילא משימות בחלל, נכחו באירועי הכנס. ז’אן-איב לה גל הסכים לענות לשאלותינו אודות שיתוף הפעולה הצרפתי-ישראלי העכשווי בתחום החלל.

  1. מדוע ראית חשיבות להשתתף בכנס אילן רמון?

כנס אילן רמון הוא מפגש שנתי אליו מגיעים שחקנים וגורמים משפיעים אחרים מתחום החלל, מכל רחבי העולם, ובמהלכו מטפלים בנושאים בעלי חשיבות עצומה לעתיד.

הכנס נושא כמובן גם פן סימבולי, מאחר והוא מאפשר להוקיר בכל שנה את זכרו של האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון, שאיבד את חייו, כגיבור, בעת חזרתה לאטמוספרה של החללית קולומביה בשנת 2003 – ובאופן אישי דבר זה קרוב ללבי דווקא בימים אלה בהם שוהה האסטרונאוט הצרפתי תומא פסקה בתחנת החלל הבינלאומית.

 השנה, אני חש כבוד גדול שהוזמנתי לדבר על נושא בעל ממד סמלי, והוא התועלת שמביאים המדע והמחקר לאנושות כולה. אנחנו חיים בתקופה של חתירה עקבית להרחבת גבולות היקום ופיתוח עקשן של ידיעות בזכות אותן משלחות שאפתניות המצריכות טכנולוגיה מתקדמת וחזון מרחיק לכת.

  1. מה האינטרס של המרכז הלאומי לחלל הצרפתי (CNES) בפיתוח פרויקטים עם הסוכנות לחלל הישראלית (ISA)?

צרפת משתפת פעולה עם ישראל בתחום החלל כבר משנת 1994. זהו שיתוף פעולה ותיק ובר-קיימא שמתרכז היום סביב תוכנית ונוס, משימה שמוקדשת למעקב אחר צמחייה חקלאית והיא חדשנית במובן המדעי משום שהיא תשפר לאין ערוך את ההבנה שלנו בדבר המחזוריות של הצמחייה וההשפעה של השינויים האקלימיים עליה.

המוניטין של ישראל בתחום החלל מוכרים בינלאומית והופכים אותה לשותף רצוי ובכיר למרכז החלל הצרפתי. ישראל פיתחה טכנולוגיות מתקדמות רבות לתחום החלל והמהנדסים העומדים לרשותה הם ברמה גבוהה מאוד ומאפשרים לנו לעבוד יחד בפרויקטים שונים התורמים לשתי המדינות.

  1. היכן עומד פיתוח הלווין הצרפתי-ישראלי ונוס?

פיתוח הלווין עומד קרוב מאוד לסיומו משום שתאריך המסירה נקבע לחודש פברואר 2017. אגב, זה עתה חזרתי מביקור במתחם התעשייה האווירית הישראלית ושם ראיתי את ונוס בפעם האחרונה קודם שישלח לבסיס החלל האירופי קורו בגינאה הצרפתית ומשם ישוגר לחלל באמצע השנה.

שיגור ונוס יסמן את חזרתה של ישראל לגינאה, כעשרים שנה לאחר שיגור הלוויין הישראלי האחרון “עמוס 1″ על-ידי אריאן 4.

  1. האם כבר שורטטו צירי שיתוף הפעולה הצרפתי-ישראלי בתחום החלל שלאחר ונוס? ומהם? 

שתי הסוכנויות בוחנות משימה חדשה משותפת בתחום האקלים, עם תאריך שיגור לטווח קצר. מספר גישות נבדקות בימים אלה ומערבות בכך את קהילות המדע של שתי המדינות. נוכל להתחיל בעבודות על הפרויקט כבר במהלך שנת 2017.

  • הצרפתי השישי ששוגר לחלל, האסטרונאוט ז’אן-ז’אק פבייה היה נוכח בכנס החלל ע”ש אילן רמון. במסגרת שבוע החלל הוא אף השתתף במספר אירועים בהם חלק עם אחרים את ניסיונו ואהבתו לתחום: הוא נפגש, במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב ובמוזיאון בלומפילד למדע בירושלים, עם קבוצות ילדים ונוער מבתי ספר יסודיים ותיכוניים, נשא בפניהם הרצאה קצרה ולאחריה ענה על שאלות. הוא הרצה גם בפני סטודנטים המשתתפים בתוכנית מחקר החלל הישראלית.