/ ספרות

סדנה קריאה: הסלון הספרותי – בעברית
פתיחת הסדנה ביום ד’ 30.1.2019
לָה קלוֹזֶרי, ספריית המדיה של המכון הצרפתי בישראל
רחוב הרצל 6, תל-אביב
Untitled-2 800 x 350
סדנאות קריאה בתרגומים חדשים למיטב הקלאסיקות של הספרות הצרפתית. בהנחיית ד”ר דורית שילה.
דורית שילה – ילידת תל אביב, 1969. ד”ר לספרות, מבקרת ספרות ומתרגמת, מרצה בתכנית לתרבות צרפת באוניברסיטת תל-אביב. חזרה להתגורר בישראל ב-2011 לאחר שהות בת חמש-עשרה שנים בצרפת, שם לימדה ספרות ותרגום באוניברסיטאות שונות. את הפרידה מהעיר פריס הנציחה בבלוג סיפורים קצרים בשם “אחרי הספירה”. פרסמה סיפורים קצרים, מאמרים ורשימות ביקורת מעל בימות רבות. הרומן “חיבוק גדול” מאת רומן גארי (אמיל אז’אר) ראה אור בתרגומה בהוצאת “עם עובד” בנובמבר 2017. מעורכות המוסך- מוסף לספרות באתר הספרייה הלאומית. מתגוררת ביפו.

תוכנית הסדנה

1. אלבר קאמי – “הנפילה”
עם נפילתה של האשה האלמונית אל נהר הסֵן מתחילה גם נפילתו של ז’אן-בָּטיסט קְלַָמַנְס, אולי הדמות העמוקה, האפלה ורבת-הפנים ביותר שיצר אלבֶּר קאמי. כמו לוּציפֶר הנופל מרקיע העדן אל תחתית השאול, גם קלמנס, הפרקליט המצליח ואיש החברה ההולל, נופל מאוויר הפסגות של פאריז למקום הנמוך ביותר באירופה. בְּבָּר מלחים מפוקפק באמסטרדם, הוא מגולל בפני עובר-אורח מזדמן את סיפור חייו ונפילתו, סיפור שהוא גם התוודות על חטאיו וגם כתב-אשמה נוקב, שנון ומסחרר, נגד המין האנושי כולו.
בשיא של וירטואוזיות דוחס קאמי לרומאן הקצר הזה כמה מן המיתוסים המכוננים של התרבות המערבית, מן הברית החדשה ועד ל’קומדיה האלוהית’ של דנטה, וגם ביקורת על חוגי האינטלקטואלים בצרפת, השָׂשים תמיד להאשים, לשפוט ולקשור אל עמוד הקלון, אפילו את מי שהיו רק אתמול חבריהם – רמז עבה לז’אן-פּול סארטר וחבורתו, שתקפו את קאמי בארסיות על התנערותו מן הקומוניזם הסטליניסטי.
‘הנפילה’, שראה אור ב-1956, הוא הרומאן האחרון שכתב קאמי, אחרי שתיקה ספרותית ארוכה. שנה אחר-כך זכה קאמי בפרס נובל לספרות, וב-1960 נהרג בתאונת-דרכים. (מתוך האתר של הוצאת הספריה החדשה)
נקרא במפגש את תרגומו החדש והעדכני של עמנואל פינטו (הוצאת הספריה החדשה)

2.פרנסואז סגאן – “שלום לך עצבות”
במרכז הרומן השערורייתי הזה עומדת ססיל, נערה נהנתנית ומשועממת המבלה את חופשת הקיץ שלה עם אביה האלמן בווילה בריביירה הצרפתית. אביה הוא גבר של הרבה נשים, ולחופשה הזאת הוא מביא איתו את אלזה, בחורה צעירה, יפה ותוססת.
אלא שאז נכנסת לתמונה אן, אישה בת גילו של האב, שמקרינה נשיות מתוחכמת ויופי שקט וממגנט. אן כובדת במשב הרוח האינטלקטואלי שלה את האב ובתו גם יחד, וכעבור זמן מה נראה שהקשר בינה לבין האב עדוי להוביל לחתונה.
ססיל המתבגרת הסוערת, שמתייחסת בבוז לכל סוג של מחויבות, ושבעצמה חוקרת בקיץ זה את סודות האהבה והמין, מתגעגעת לימי האושר שלה עם אביה, ולא מתכוונת לוותר עליו בלי קרב. היא רוקמת תוכנית שסופה המפתיע והנורא מציב בפניה שאלות חדשות ומכאיבות על מורכבותם של האהבה, הארוטיקה, והקשרים בין גברים ונשים.
פרנסואז סגאן כתבה את הרומן שלוח-הרסן שלה בשפה סוערת ובלתי אמצעית שמעבירה במדויק וברגישות עצומה את כל התהפוכות הרגשיות והעלילתיות שעוברת הגיבורה שלה באותו הקיץ. היא השלימה את כתיבתו כשהיתה בת 17 בלבד. (מתוך האתר של הוצאת אחוזת בית)
נקרא במפגש את תרגומו המחודש של דורי מנור אשר יצא בהוצאת אחוזת בית.

3. אונורה דה בלזאק – “סרזין”
“סרזין“ הוא מן הנובלות הנודעות ביותר של בלזאק – סיפור המשחק משחק של דו משמעות עם הקורא, כאשר רק האמנות מצליחה לאחד, באופן זמני, את הבלתי ניתן לאיחוד. הוא זכה לפירושים רבים, שהמפורסם בהם הוא “SIZ“ מאת רולאן בארת. זאת נובלה מרתקת המציגה תשוקה שנגזר עליה לא לבוא על סיפוקה. המציגה מימדים לא צפויים בכתיבתו של בלזאק.
“סרזין“ ראה אור לראשונה בעברית בשנות השבעים בתרגום מופת של יהושע קנז ואותו נקרא במפגש. הנובלה מופיעה בספר “אונרה דה בלזאק – שלושה סיפורים”, הוצאת הקיבוץ המאוחד.

4. תרגילים בסגנון – רמו קנו / W או זכרון הילדות – ז’ורז’ פרק
תרגילים בסגנון הוא ספרו הידוע ביותר של רמון קנו, ממקימי תנועת האוּלִיפֹּו, תנועה ספרותית אוונגרדית שנוסדה בצרפת בשנת 1960 במטרה להגדיר מחדש את הטקסט הספרותי. הספר הוא ניסוי: ניסיון לספר סיפור קצר שבמרכזו פגישה מקרית באוטובוס בלא פחות מ־99 דרכים חדשות, יצירתיות ומשעשעות; הרעיון שאוב מעולם המוזיקה הקלסית שבה יש “נושא” ו”ואריאציות” על הנושא. יצירתו הייחודית של קנו הפכה כבר מזמן לקלסיקה בצרפת ומחוץ לה. זהו תרגום ראשון לעברית של הספר בשלמותו. את הספר תרגמה מצרפתית רותם עטר.
W או זכרון הילדות ז’ורז’ פרק, קרוב-משפחה רחוק של הסופר י.ל. פרץ, נולד בצרפת להורים שהגיעו מפולין. אביו נפצע במלחמת-העולם השנייה ומת מפצעיו בשבי הגרמני. אמו לא שבה מאושוויץ. הילד פרק שהה בשנות המלחמה בפנימייה, ואחר-כך אצל דודתו. ‘ W או זכרון-הילדות’, ספרו ה”אוטוביוגרפי”, מורכב משתי עלילות המסופרות לסירוגין, לכאורה בלי כל קשר ביניהן. “למראית-עין כמעט דומה שאין לשני הטקסטים דבר במשותף, ובכל-זאת הם שזורים זה בזה לבלי-התר, כאילו אין האחד יכול להתקיים בלי האחר, כאילו מעצם הפגישה ביניהם, מן האור שהם זורים זה על זה מרחוק, אפשר שיתגלה מה שאינו נאמר עד תומו באחד, ומה שאינו נאמר עד תומו בשני, אלא רק מה שנאמר בנקודת החפיפה הרופפת שלהם”, כתב פרק על גב העטיפה במהדורה הצרפתית, הספר ראה אור בתרגומה של אביבה ברק.
במפגש נקרא מתוך הספרים ונשוחח על ייחודה, פועלה והשפעתה של קבוצת אוליפו.

5. רומן גארי / אמיל אז’אר – “חיבוק גדול”
ב־1974 ראה אור בצרפת הרומן חיבוק־גדול מאת סופר אלמוני בשם אמיל אז׳אר וזכה להצלחה גדולה. הספר מגולל את סיפורו של מסיה קוזן, סטיסטיקאי פריזאי שחי בגפו בדירת שניים וחצי חדרים עם פיתון בשם חיבוק־גדול. עמוד אחר עמוד נחשף בפני הקורא מערך ההגנה המשוכלל שהקים קוזן בתוך נפשו וסביב חייו בלב הכרך השוקק, אלא שגם לו עצמו הולך ומתברר שאינו מוגן מפני הבדידות והצורך באהבה.
רק שנים לאחר פרסומו הראשון של ספר זה נתגלה שמאחורי שמו אפוף המסתורין של אמיל אז׳אר עומד הסופר המפורסם רומן גארי, שהסתיר את זהותו כקריאת תיגר על מה שראה כתגובה האוטומטית של הביקורת לספריו.
גארי התאבד ב־1980 ,ומכּתביו שנחשפו לאחר מותו עולה שייחס חשיבות מרובה לסוף המקורי שכתב לרומן וקיווה שביום מן הימים יראה אור כנספח לספר. כדי למלא את משאלתו כוללות כל המהדורות המחודשות לרומן גם את פרק הסיום המקורי שכותרתו ״אקולוגי״. תרגום: דורית שילה
במפגש נשוחח על ארבעת ספריו של רומן גארי שנכתבו בשם העט אמיל אז’אר ותופעת שם העט.

6. “פרחי הרע” של שארל בודליר והמשוררים המקוללים.
“פרחי הרע” יצירת הענקים של שארל בודלר (1867 – 1821), היא ללא ספק מהנישאות שבפסגות השירה העולמית. בדברי ימיה של השירה הצרפתית אין יצירה שהשפעתה היתה כה מכריעה וגורפת, מאז שפורסמה ב-1837 ועד עצם ימים אלה. שארל בודלר הוא מחוללה של המודרנה בשירה, ושירתו, כדברי ט.ס. אליוט: “היא בוודאי המופת הגדול ביותר של שירה מודרנית בשפה כלשהי”.
הופעת “פרחי הרע” עוררה שערוריה ציבורית, שלא שככה אף לאחר שבית המשפט בפריס הרשיע את בודלר בעוון “פגיעה במוסר הציבורי והסתה לפריצות”, ואסר על פרסומם של אחדים משירי הספר. אירוטיקה סאדו – מזוכיסטית, העיר הגדולה על כל חזיונותיה: הזונות, הקבצנים, ההמון המתגודד, הרחובות הסואנים, “גני העדן המלאכותיים” של היין, החשיש והאופיום, כל אלה עומדים במרכז “פרחי הרע”, אך שירה זו של הכרך המודרני היא גם שירה מיוסרת. בכל התמונות האורבניות על תועפות הפריצות והזוועה שבהן, משתקפת נפשו המעונה של המשורר. (מתוך האתר של הוצאת הקיבוץ המאוחד)
במפגש נשוחח עם דורי מנור, מתרגם ומשורר, על מלאכת התרגום של פרחי הרע ועל מה זה אומר להיות משורר מקולל.

7. מרגריט דיראס – “המאהב”, “מחברות מלחמה”
מארגריט דיראס שנולדה ב1914 – בהודו – סין הצרפתית, היא אחת הדמויות הבולטות ביותר בחיי הרוח של צרפת מאז מלחמת – העולם השנייה. סגנונה המיוחד והתמציתי, הטביע על ספריה – שרבים מהם בעלי צביון אוטוביוגראפי מובהק – חותם של מקוריות ספרותית יוצאת – דופן. בספרה המאהב, היא חושפת בשפה פיוטית את סיפור אהבת – הבוסר שלה, בהיותה בת חמש – עשרה, שש – עשרה, נערה לבנה במושבת הודו – סין, עם גבר סיני מנוסה ומבוגר ממנה בשנים רבות. פרשת אהבים זו נעה ומתרחשת במקביל לסיפור התפוררותה של משפחתה המושחתת והמנוונת, על רקע ההווי הקולוניאלי בסאיגון של שנות השלושים. המאהב זיכה את מארגריט דיראס בפרס ה”גונקור” 1984 ובפרס האירופי היוקרתי “המינגווי – ריץ” ב.1986 – הוא היה לאחד מרבי – המכר הגדולים בצרפת בכל הזמנים ותורגם ל27 – שפות.
מחברות מלחמה – ב-2006, עשר שנים לאחר מותה של מרגריט דיראס ויותר משישים שנה לאחר שהחלה בכתיבתן, נחשפו בצרפת מחברות המלחמה בשלמותן. מרגריט דיראס היא מהסופרות והיוצרות החשובות במאה העשרים, ומחברות המלחמה, שנכתבו בין השנים 1943-1949, הן בגדר אוצר ספרותי וביוגרפי החושף את לוז יצירתה.
במחברות המלחמה מופיעות גרסאות המקור של כמה מיצירותיה החשובות ביותר של דיראס ובהן “המאהב” ו”הכאב”, ולצדן טקסטים רבי עוצמה שמעולם לא ראו אור. המחברות מתארות פרקים מסיפור חייה ובהם נעוריה בהודו-סין וציפייתה המייסרת לבעלה שישוב אליה ממחנה הריכוז מבלי שתדע אם הוא חי או מת. במבט צלול, אמיץ ואנושי ובאינטימיות חודרת לב מעניקה לנו דיראס מסמך ספרותי נדיר. תרגום: חגית בן-עדה.
במפגש נקרא מהספרים ונשוחח על דיראס כסופרת בעולם ספרותי גברי ועל כתיבה אוטוביוגרפית.

8. ז’ורז’ סימנון – “פיוטר הלטבי” (סדרת פקד מגרה)
פקד המשטרה הפריזאי מֶגְרֶה הוא אחד מחוקרי המשטרה הפופולריים בעולם. ספרי הסדרה מתפרסמים ונמכרים בשפות רבות וגם העיבודים לטלוויזיה ולקולנוע מצליחים בדרך כלל. “פיוטר הלטבי” הוא הספר הראשון שפותח סדרה של 75 רומנים ו–28 נובלות בכיכובו, ומציין את ראשיתו של סיפור אהבה ארוך ויציב עם קהל קוראים נאמן ואוהד… סדרת מגרה שאליה סימנון התחייב להגיש ספר אחת לחודש נעשתה פופולרית לא פחות מהספרים שכתב בעילום שם. ומבחינה ספרותית? אין ספר שסימנון יוצר, החל ב”פיוטר הלטבי”, סגנון אחר שיש בו זיקה משמעותית בין התוכן לצורה, כלומר צמצום התיאורים במקביל לצמצום השפה, ושימת דגש על הדחפים של הגיבורים ועל מצבם הפסיכולוגי. כך הוא נותן להם להוביל את העלילה. (מתוך ביקורת הספר מאת דורית שילה שהופיעה במוסף ספרים של עיתון הארץ).
במפגש נקרא קטעים מהספר פיוטר הלטבי (תרגום: רמה איילון, הוצאת עם עובד) ונשוחח על תופעת ספרי הבלש של סימנון והצלחה המסחררת שלה בצרפת ומחוצה לה.

מידע כללי
סדנה: הסלון הספרותי – בעברית
פתיחת הסדנה ביום ד’ 30.1.2019
ימי ד’ 18:30 – 20:00
לָה קלוֹזֶרי, ספריית המדיה של המכון הצרפתי בישראל
רחוב הרצל 6, תל-אביב

  • מידע כללי
    סדנה: הסלון הספרותי - בעברית
    פתיחת הסדנה ביום ד' 30.1.2019
    ימי ד' 18:30 - 20:00
    לָה קלוֹזֶרי, ספריית המדיה של המכון הצרפתי בישראל
    רחוב הרצל 6, תל-אביב

  • להזמנה
    עלות הסדנה: 560 ש"ח
    עלות הסדנה לבעלי כרטיס חבר: 476 ש"ח
    הזמנה בבמכוון
    הזמנה בטל: 03-7968002/5

     
  • כל האירועים לחץ כאן