/שיתוף פעולה מדעי

פיזיקת לייזרים ויישומים אופטיים של ננו-מדע: שיתופי פעולה חדשים בין צרפת וישראל

תמונה 1. בבית שגרירת צרפת התקיימו שני טקסי חתימה על הסכמים לשיתוף פעולה מדעי (צילום: שגרירות צרפת בישראל / אלודי סובאז')

תמונה 1. בבית שגרירת צרפת התקיימו שני טקסי חתימה על הסכמים לשיתוף פעולה מדעי (צילום: שגרירות צרפת בישראל / אלודי סובאז’)

בחודש יוני 2018 נחתמו שני הסכמים ישראליים-צרפתיים לשיתוף פעולה מדעי בתחומי פיזיקת הלייזרים ויישומים של ננו-מדע באופטיקה. ההסכמים נחתמו בין מספר מוסדות מחקר בשתי המדינות במהלך כנס בנושא פיזיקת לייזרים שנערך במכון ויצמן למדע כחלק מהעונה המוצלבת צרפת-ישראל.

ב-27 ביוני 2018 נחתמו בבית שגרירת צרפת בישראל שני הסכמים בילטרליים לשיתוף פעולה מדעי בין צרפת וישראל.

ההסכם הראשון נחתם בין מכון ויצמן לבין המעבדה לאופטיקה יישומית (LOA), שהיא גוף משותף לשלושה גורמי מחקר צרפתיים: המרכז הלאומי למחקר מדעי (CNRS) ובתי הספר הגבוהים להנדסה ENSTA ParisTech ו”אקול פוליטכניק“.

 לדברי פרופ’ אלן שול (Alain Schuhl), סמנכ”ל לענייני מדע ב-CNRS, “ההסכם יאפשר לפתח שיתופי פעולה חדשים בתחומי הפיזיקה של אינטראקציית לייזר-חומר, פלזמה ומקורות קרינה. הדבר צפוי להביא לפיתוח יישומים חשובים ברפואה, כגון טיפולים חדשים בסרטן או טכנולוגיות דימות שיאפשרו גילוי מקדים של גידולים”. פרופ’ פטריק מאסן (Patrick Massin), מנהל הוראה ומחקר ב-l’ENSTA ParisTech, העריך כי “צירוף תחומי המומחיות של צוותי המחקר השונים מאפשר לכסות את הפרויקט מכל היבטיו”.

חתימת ההסכם בנושא פיזיקת לייזרים משמאל לימין: פרופ' אלן שול, סמנכ"ל לענייני מדע ב-CNRS; פרופ' פטריק מאסן, מנהל הוראה ומחקר ב-l’ENSTA ParisTech; הלן לה גאל, שגרירת צרפת בישראל; פרופ' מיכל נאמן, סגנית נשיא מכון ויצמן; ז'אק ביו (Jacques Biot), נשיא ה"אקול פוליטכניק" (צילום: שגרירות צרפת בישראל / אלודי סובאז')

חתימת ההסכם בנושא פיזיקת לייזרים
משמאל לימין: פרופ’ אלן שול, סמנכ”ל לענייני מדע ב-CNRS; פרופ’ פטריק מאסן, מנהל הוראה ומחקר ב-l’ENSTA ParisTech; הלן לה גאל, שגרירת צרפת בישראל; פרופ’ מיכל נאמן, סגנית נשיא מכון ויצמן; ז’אק ביו (Jacques Biot), נשיא ה”אקול פוליטכניק” (צילום: שגרירות צרפת בישראל / אלודי סובאז’)

ההסכם השני עוסק בהקמת מעבדה בינלאומית משותפת* (LIA)  בשם ImagiNano המשותפת ל-CNRS, לאוניברסיטת אקס-מרסיי, לבית הספר הגבוה להנדסה Centrale Marseille, למכון ויצמן למדע, לאוניברסיטת תל אביב ולאוניברסיטה העברית בירושלים.

פרופ’ שול ציין כי מדובר ב”פרויקט רב-תחומי המכסה את התחומים של יישומי ננו-מדע באופטיקה, דימות, אנדוסקופיה ומיקרוסקופיה, וכל זאת לטובת יישומים ביו-רפואיים”. “אני מקווה כי הפרויקט השאפתני הזה, שבו מעורבים שלושת שותפינו המדעיים בישראל, יניב הצלחות יפות”, הוסיף.

המעבדה החדשה מהווה המשך של מעבדת LIA NaBi (Nano-Bio Science) שפעלה מאז 2008 בשיתוף פעולה בין שש מעבדות של ה-CNRS ומכון ויצמן והניבה 30 פרסומים משותפים ופטנט רשום אחד.

חתימת ההסכם להקמת מעבדת ImagiNano משמאל לימין: פרופ' ראם סרי, סגן נשיא למחקר ולפיתוח באוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' אלן שול, סמנכ"ל לענייני מדע ב-CNRS; הלן לה גאל, שגרירת צרפת בישראל; פרופ' מיכל נאמן, סגנית נשיא מכון ויצמן; פרופ' רענן ריין, סגן נשיא אוניברסיטת תל אביב (צילום: שגרירות צרפת בישראל / אלודי סובאז')

חתימת ההסכם להקמת מעבדת ImagiNano
משמאל לימין: פרופ’ ראם סרי, סגן נשיא למחקר ולפיתוח באוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ’ אלן שול, סמנכ”ל לענייני מדע ב-CNRS; הלן לה גאל, שגרירת צרפת בישראל; פרופ’ מיכל נאמן, סגנית נשיא מכון ויצמן; פרופ’ רענן ריין, סגן נשיא אוניברסיטת תל אביב (צילום: שגרירות צרפת בישראל / אלודי סובאז’)

בטקסי החתימה נכחו חוקרים מצרפת ומישראל שהשתתפו בכנס בנושא פיזיקת לייזרים שנערך במכון ויצמן למדע במסגרת העונה המוצלבת צרפת-ישראל, בשיתוף פעולה עם ה“אקול פוליטכניק”, ה-CNRS ו-ENSTA ParisTech. יוזם הכנס הוא פרופ’ ויקטור מלכה, שיזם גם את חתימת ההסכם בין ה-LOA למכון ויצמן.

חוקרים צרפתים וישראלים בטקסי החתימה, ביניהם גם פרופ' ויקטור מלכה (שני משמאל בשורה הקדמית) (צילום: שגרירות צרפת בישראל / אלודי סובאז')

חוקרים צרפתים וישראלים בטקסי החתימה, ביניהם גם פרופ’ ויקטור מלכה (שני משמאל בשורה הקדמית) (צילום: שגרירות צרפת בישראל / אלודי סובאז’)

בנוסף לקחו חלק באירוע שישה נציגים מה-CNRS שניצלו את ביקורם בישראל כדי להיפגש עם בכירים באוניברסיטאות המרכזיות המשתפות פעולה עם ה-CNRS ועם מרכז המחקר הצרפתי בירושלים (CRFJ). ה-CNRS מקיים קשרים מדעיים ענפים עם ישראל בכל תחומי המדע. לדברי פרופ’ שול, “בשנת 2017 ביקרו בישראל 600 חוקרים מה-CNRS, בעיקר בתחומי מדעי הרוח, הפיזיקה והביולוגיה”. נוסף על כך, ה-CNRS מפעיל בישראל 3 מעבדות LIA, ביניהן מעבדת FILOFOCS העוסקת בתחום של  מדעי המחשב היסודיים וצפויה להפוך השנה ל”יחידה בינלאומית מעורבת”* (UMI), גוף ראשון מסוג זה המוקם בשיתוף פעולה בין צרפת וישראל.

מסגרת. אודות ה-CNRS

ה-CNRS שהוקם ב-1939 הוא גוף ציבורי למחקר רב-תחומי הכפוף למשרד ההשכלה גבוהה, המחקר והחדשנות של צרפת (MESRI). זהו אחד ממוסדות המחקר הגדולים והחשובים בעולם. תקציבו השנתי עומד על 3.3 מיליארד אירו, מועסקים בו 33,000 איש והוא מפעיל 1,144 מעבדות מחקר בצרפת ומחוצה לה.

פרופ' אלן שול, סמנכ"ל לענייני מדע ב-CNRS, והלן לה גאל, שגרירת צרפת בישראל (צילום: שגרירות צרפת בישראל / אלודי סובאז')

פרופ’ אלן שול, סמנכ”ל לענייני מדע ב-CNRS, והלן לה גאל, שגרירת צרפת בישראל (צילום: שגרירות צרפת בישראל / אלודי סובאז’)

*מונחון:

  • מעבדה בינלאומית משותפת (LIA): “מעבדה ללא קירות” שבמסגרתה משתפות פעולה מעבדה צרפתית אחת או יותר ומעבדה ממדינה אחרת לצורך פרויקט המוגדר במשותף ונמשך 4 שנים. המעבדות המשתתפות בפרויקט מקצות לו כוח אדם ומשאבים חומריים.
  • יחידה בינלאומית מעורבת (UMI): מעבדה המאגדת חוקרים, סטודנטים, פוסט-דוקטורנטים וטכנאים המשתייכים למוסד צרפתי ומוצבים במוסד שותף אחד או יותר במדינה אחרת.

כתב: אטיין שרביט