/ שיתוף פעולה מדעי

“ישראל היא שותפה חשובה של CNRS בשל מערך המחקר המעולה שלה”
ריאיון עם ד”ר פטריק נדלק, מנהל מחקר ושיתוף פעולה בינלאומי באירופה ב-CNRS

ד”ר פטריק נדלק (Patrick Nédellec) הוא מנהל מחקר ושיתוף פעולה בינלאומי באירופה במרכז הלאומי למחקר מדעי (CNRS). הוא רואה בישראל שותפה חשובה של CNRS, שמעוניין לחזק את שיתוף הפעולה המדעי איתה. ריאיון. 

 Patrick Nédellecמהן הסיבות לעניין של ה-CNRS בישראל?

 ישראל היא מדינה דינאמית ביותר המשקיעה רבות במחקר המדעי ומחזיקה במספר מוסדות מחקר מעולים שזכו להכרה באירופה ובעולם. זו גם מדינה בעלת עושר ארכאולוגי והיסטורי יוצא דופן, והיא פיתחה מערך מחקר פעיל מאוד בתחומים השונים של מדעי החברה.

ישראל שותפה לתוכניות המרכזיות של האיחוד האירופי בתחומי המחקר והחדשנות, והאוניברסיטאות הישראליות הן שותפות קבועות של CNRS במסגרת הפרויקטים האירופיים.

בנוסף, מודל המחקר הישראלי, שבו יש קשר הדוק בין האוניברסיטאות הציבוריות, מערך המחקר, והטכנולוגיה החדשנית המפותחת בחברות, הוא מודל ש-CNRS מגלה בו עניין רב.

לסיכום, בזכות מערך המחקר המעולה שלה, ישראל היא שותף חשוב מבחינת CNRS, אך אנו יכולים וצריכים לעשות יותר על מנת לחזק את המחקר המתבצע בשיתוף פעולה בין שתי המדינות.

  • מה האסטרטגיה של CNRS ביחס לישראל?

 אנו מעוניינים ללוות את החוקרים שלנו ולהמריץ אותם להגביר עוד את העבודה המשותפת עם העמיתים מישראל. קיימים שיתופי פעולה ישירים רבים, והחוקרים משני הצדדים מכירים היטב אלה את אלה: מ-2015 פרסמנו למעלה מ-2,000 מאמרים מדעיים בשיתוף עם עמיתינו מישראל. יש לעודד את שיתופי הפעולה הקיימים ולתת לחוקרינו את האמצעים לפתח פרויקטי מחקר שאפתניים, ובמקביל – לייסד שיתופי פעולה חדשים. לכן פרסמנו השנה קול קורא להצעות מחקר בשיתוף עם מכון ויצמן, שבסיומו בחרנו 8 פרויקטי מחקר משותפים ושאפתניים: CNRS ומכון ויצמן יעניקו לחוקרים הזוכים שתי מלגות דוקטורט לכל פרויקט, וכן מימון של המעברים בין המדינות (מוביליות) למשך 3 שנים. הדבר יאפשר ליצור קשרים ארוכי טווח בין המוסדות, שיבואו לידי ביטוי כאשר הדוקטורנטים המשתתפים בפרויקטים ימשיכו בקריירה שלהם כחוקרים.

אנו מפתחים מערכות קשרים מוסדיים גם עם אוניברסיטאות המחקר האחרות בישראל. לדוגמא, בסתיו הקרוב נקיים בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב כנס ללימודי מגדר שיאפשר לחוקרות ולחוקרים מצרפת ומישראל להכיר טוב יותר אלה את אלה ואולי גם ליזום שיתופי פעולה מתמשכים בתחום.

  • כיצד פועל CNRS בישראל נכון להיום?

 קיימות יוזמות רבות מאוד בעלות מבנים ארגוניים שונים. כך למשל CNRS הוא שותף למוסדות ישראליים ב-48 פרויקטי מחקר אירופיים שונים, כך ששיתוף הפעולה המוסדי במסגרת התוכניות האירופיות הוא רחב מאוד. חמישה מהפרויקטים הללו – שבדרך כלל משתתפות בהם מדינות אירופיות רבות ובהן ישראל – מתבצעים בניהולו הישיר של ה-CNRS. בשיתופי הפעולה הללו מעורבות קודם כל אוניברסיטאות המחקר הישראליות, שהן שותפותינו הטבעיות, אך גם מספר חברות ישראליות וסוגים אחרים של מוסדות ציבוריים, כגון רשות העתיקות של ישראל.

אם נסתכל רק על הפרויקטים המתנהלים ביוזמה ובתמיכה ישירה של CNRS, ניתן לציין ארבעה פרויקטים מובנים עיקריים של שיתוף פעולה עם ישראל בתחומים מדעיים שונים. השקעתנו הגדולה ביותר היא במרכז המחקר הצרפתי בירושלים (CRFJ), שהוא יחידת מחקר הפועלת בשיתוף עם משרד החוץ ואירופה של צרפת. במרכז מתארחים כעשרה חוקרים ודוקטורנטים צרפתים, והוא עוסק בכל התחומים של מדעי הרוח והחברה, מארכאולוגיה ועד סוציולוגיה. אנו תומכים גם בשלושה פרויקטים מובנים בתחום מדעי המחשב הבסיסיים, מדעי המוח והננו-מדע, בשיתוף פעולה עם מכון ויצמן, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים.

אולם החוקרים שלנו פועלים גם בתחומים רבים נוספים. בכל שנה נוסעים לישראל כ-400 חוקרי CRNS לצרכי מחקר, בכל הדיסציפלינות. הקשרים התוססים הללו הם אולי הסימן הטוב ביותר לעניין שיש לקהילות המחקר משתי המדינות בעבודה משותפת, והם פתח לשיתופי פעולה חדשים בשנים הבאות.