מדע /

שיגורו הקיץ של הלווין הצרפתי-ישראלי ונוס

ז’אן-איב לה גל, נשיא סוכנות החלל הצרפתית CNES בביקור בתעשייה האווירית לרגל החגיגה הרשמית ב-25 למאי 2017

 Logo-1ב-25 למאי 2017, המיקרו-לווין לתצפית צמחיה צרפתי-ישראלי ונוס עזב את תחומי התעשייה האווירית שליד נמל התעופה בן-גוריון, אל עבר יעדו בקורו שבגיאנה הצרפתית, משם ישוגר על-ידי החברה הצרפתית Arianespace. שיגור זה יהווה חזרה של ישראל לגיאנה, שיגור אחרון של לווין ישראלי מגינאה התרחש לפני עשרים שנה עם שיגורו של עמוס 1 בשנת 1996. לרגל מאורע זה, ז’אן-איב לה גל, נשיא המרכז הלאומי למחקר החלל (CNES), אופיר קוניס, השר הישראלי לענייני מדע, טכנולוגיה וחלל, אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית, ויוסי וייס, מנכ”ל התעשייה האווירית, עמדו בראש הטקס לציון המאורע שהתקיים בתחומי התעשייה האווירית.

2.VENµS-1_

המיקרו-לווין ונוס, מאוחסן בתעשייה האווירית, זמן מועט קודם שנשלח לקורו שבגיאנה הצרפתית.

פרויקט ונוס הוא פרי שיתוף פעולה ארוך בין שתי סוכנויות החלל שהחל בשנת 1994. הסכם ראשון בעניין השיגור הנוכחי נחתם כבר בשנת 2005. ונוס הוא מיקרו לווין במשקל 280 ק”ג, שיוצר במפעלי התעשייה האווירית על-ידי סוכנויות החלל בשיתוף פעולה עם החברות הישראליות אלביט ורפאל. למשימה זאת שתי מטרות מוצהרות:

  • במישור המדעי, לעקוב אחר התפתחות הצמחייה הנתונה להשפעות סביבתיות ואנושיות על-ידי צילום ברזולוציה גבוהה.
  • במישור הטכנולוגי, הלווין ונוס יערוך ניסוי של מערכת הנעה חשמלית המהווה טכנולוגיה ישראלית חדשה – רוב מערכות ההנעה העכשוויות הינן כימיות, יקרות הרבה יותר ודורשות אכסון דלק בגוף הלווין. מערכת ההנעה החשמלית, שהינה בעוצמה פחותה, מתאימה ללווינים קטנים, המשקל שמתפנה מאפשר העמסת ציוד נוסף. זוהי גישה ההופכת להיות מקובלת יותר ויותר: מיקרו-לווינים, רבים יותר, בעלי מנוע חשמלי! לדברי  סוכנות החלל הצרפתית הם המייצגים את העתיד.
2.VENµS-2_

משמאל לימין: יוסי וייס – מנכ”ל  התעשייה האווירית, ז’אן-איב לה גל – נשיא סוכנות החלל הצרפתית, אופיר אקוניס – שר המדע, הטכנולוגיה והחלל הישראלי, ואבי בלסברגר – מנהל הסוכנות הישראלית לחלל.

הלווין ונוס ימשיך לחוג בחלל, בגבהים שונים, במשך כחמש שנים, כדי למלא את מטרותיו. כמאה אתרים בעלי חשיבות לצמחיה, ליערות, לחקלאות, או לאיכות מקווי המים יצולמו כל יומיים. אתרים אלה נבחרו ברחבי העולם – כ-25 בארצות הברית, 8 ברזיל, 5 בצרפת… – האתרים בישראל יקבעו מאוחר יותר. המצלמה הנישאת על-ידי הלווין אינה רק ברזולוציה גבוהה: המדובר במצלמה מולטי-ספקטרלית, דהיינו כזאת המסוגלת לקלוט, מעבר לתמונה, גם את הספקטרום האלקטרומגנטי של הדבר אותו היא מצלמת. כל חפץ מפיץ או מקרין קרניים אלקטרומגנטיות בהתאם למבנהו או הרכבו הכימי, מידע אודות המצולמים ייאסף לאחר ניתוח תמונות מצלמת הלווין.

2.VENµS-6_

אולם הפיקוד של הלווין ונוס

Logo-2

תחרות לעיצוב הלוגו של משימת ונוס בכללותה: הנה זה שזכה בפרס הראשון ובו יעשה שימוש.

אודות לטכנולוגיה הנהדרת הזאת, תוכל ונוס לספק למדענים רבים נתונים רבים לניתוח כדי למלא אחר מטרת הפרויקט המבקש לפתח מערכות התרעה מוקדמות על מצב הגידולים ומצב המים לשם ניהול ארוך-טווח של השטחים והבטחת תזונה. בשעה שהקשיים הסביבתיים והמעקב אחר התחממות הגלובוס מקבלים חשיבות רבה, יש לשבח את שיתוף הפעולה הצרפתי-ישראלי המופתי המשלב את מיטב המוחות המדעיים והטכנולוגיים.