ראיון עם לודוביק רנרד, מנהל יחסי החוץ במכון למדעי המדינה בורדו

תפקיד של “ארסמוס פלוס” במערכת שיתופי הפעולה עם ישראל

בעקבות קול הקורא לפרויקטים של סוכנות “ארסמוס פלוס” לשנת 2017, יזכה המכון למדעי המדינה סיינס פו בורדו למימון ארסמוס+ לשנתיים הקרבות יחד עם שתי שותפותיו הישראליות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב והמרכז הבינתחומי בהרצליה. הנספחות לענייני שת”פ מדעי ואוניברסיטאי שליד שגרירות צרפת בישראל ראיינה את לודביק רנרד, מנהל יחסי החוץ של המכון למדעי המדינה בבורדו, כדי להבין את משמעויות הבחירה ושיתופי הפעולה הללו.

Photo-Ludovic-Renard

Ludovic Renard, Directeur des Relations internationales de Sciences Po Bordeaux

 מדוע בחרתם לשלב מוסדות ישראליים באסטרטגיית הבינאום שלכם?

ל.ר.: ראשית משום שהמערכת האקדמיה הישראלית הינה ברמה עולמית. ניתן למצוא בישראל מוסדות איכותיים ביותר, בעלי סטנדרטים בינלאומיים מצוינים מבחינת אירוח סטודנטים זרים, פדגוגיה ייחודית, וכמובן המחקר שהוא הערך המוסף של המדינה.

מבחינת המכון למדעי המדינה בבורדו אסטרטגיית הבינאום הכוללת את ישראל החלה כבר בראשית שנות האלפיים. בשלב הראשון פעלנו לקליטת עמיתים ישראלים דרך יצירת קתדרה להוראה בנושא החברה הישראלית במכון למדעי המדינה בורדו – הקתדרה ע”ש מישל ויזן. אולם בהמשך ביקשנו למסד את קשרינו עם שתי שותפותינו – אוניברסיטת בן גוריון בנגב והמרכז הבינתחומי בהרצליה, דרך שיתופי פעולה וחילופי סטודנטים ומרצים-חוקרים.

במהרה שקלנו לשלוח בקשת מימון לסוכנות על-מנת ליהנות מקרנות המימון ארסמוס+. בעקבות הבקשה הראשונה שהגשנו יחד עם אוניברסיטת בן-גוריון התקבלנו כמועמדים אבל לא זכינו במימון. בהמשך הגשנו הצעה חדשה, הפעם גם עם המרכז הבינתחומי בהרצליה, והתבשרנו כי הפרויקט שלנו זכה במימון.

האם אתה חושב כי הקצאת מימון ארסמוס+ משחקת תפקיד חשוב בחיזוק שיתופי הפעולה?

 ל.ר.: בהחלט. כידוע לך מערכת החילופים בין שתי המדינות סובלת מחוסר איזון: צרפת היא מדינת המוצא השניה בקרב הסטודנטים הזרים בישראל, אבל נדמה שהמוסדות הצרפתיים נתפסים כפחות אטרקטיביים לסטודנטים הישראלים לעומת מוסדות במדינות אחרות בעולם. למרות שישנם מספר גורמים להסבר התופעה, אחד החשובים שבהם הוא חוסר בולט במלגות בקרב המוסדות הצרפתים באופן כללי. ברור היום לכולם, כי בשוק התחרותי של ההשכלה הגבוהה העולמי, בו חשוף הסטודנט למגוון רב של תוכניות לימוד ויעדים, רשאי זה האחרון לשאול את המוסד המבקש לגייסו אודות מלגות ניידות בינלאומיות בהם הוא עשוי להיעזר. ולכן רצוי שאלה תהיינה אטרקטיביות.

מעבר לאספקט הפיננסי הנוגע ספציפית לעניין ניידות הסטודנטים, המימון עצמו נותן ערובה לחיזוק הקשר והשותפות, “דלת” הכרה מבחוץ ומבפנים לפרוייקט שיעסיק למשך חודשים רבים מרצה אחדאו מספר מרצים  וכן את הצוות האדמיניסטרטיבי של מחלקות תוכניות הלימוד ויחסי החוץ.

מהן תוכניות שת”פ שלכם עם ישראל לחודשים הקרובים ואפילו לשנים הקרובות?

ל.ר.: נמשיך את תוכניות חילופי המרצים והסטודנטים ובעזרת ארסמוס+ ואף נגביר אותן. בשנים האחרונות הצלחנו למשוך סטודנטים ישראלים אל תוכניות החילופים שלנו (בעיקר בזכות תוכנית ה-” English Track ” שלנו), אבל אנחנו מקווים שבעזרת ארסמוס+ הזרם עוד יגבר. מטרתנו היא ליצור תוכניות חילופים סדירות לסטודנטים לתואר ראשון ושני, אודות לאפשרויות הלימוד והמחקר על-מנת שבסופו של דבר ניצור תוכנית או מספר תוכניות בילטרליות מבוססות על אפשרויות אלה ומעניקות תעודה.

אנו סומכים כמובן גם על המקצועיות והדמיון של שותפינו הישראלים, על תמיכתם של צוותי הגוף הדיפלומטי והמכון הצרפתי בתל אביב ששיחקו תפקיד חשוב בהצלחתו של הפרויקט האירופאי, בין היתר בשיתוף המכון למדעי המדינה בבורדו בכנס קמפוס פרנס בישראל,  כדי לתרום, לפיתוח שיתופי הפעולה המדעיים והאוניברסיטאיים בין צרפת, אירופה וישראל בתחומי מדעי המדינה, מדעי החברה והרוח.

ראיון שנערך ע”י אן חזיזה.