סדנה בפילוסופיה : על הקדמה, הציביליזציה והמפעל הטכנו-מדעי המודרני

סדנה בפילוסופיה : על הקדמה, הציביליזציה והמפעל הטכנו-מדעי המודרני
עם ד"ר רוני קליין
סדרה בת שמונה מפגשים בעברית
ימי ג', מה-12.05 עד ה-30.06 2026, 18:00-19:30 (8 מפגשים)
המכון הצרפתי תל אביב – הרצל 6

העולם שלנו מוגדר לעיתים כעולם "טכנו-מדעי". מה פירוש הדבר?
החל מראשית העת החדשה, במאה ה-17, המערב נכנס לעידן חדש: המהפכות המדעיות והטכנולוגיות של המאה ה-16 וה-17, עם קופרניקוס, קפלר וגליליי, שינו את התודעה לבלי היכר.

תפיסת העולם התיאוצנטרית פינתה את מקומה לתפיסת-עולם אנתרופוצנטרית –אלהים פינה מקומו לאנושות, לאדם. שינוי זה בא לידי ביטוי בפילוסופיה החדשה של הצרפתי דקרט, שבנה את העולם מחדש על בסיס פעולת החשיבה האנושית – "אני חושב משמע אני קיים". בהתאם לגישתו, הוא היה הראשון שהציע לאדם, בזכות הידע המדעי והטכנולוגי החדש, להיות "הבעלים והאדונים על הטבע". כך נולד הפרויקט הטכנו-מדעי המודרני כמפעל שבא להקל על האדם ולשפר את חייו. המאה ה-18, עידן הנאורות, הכניסה את המילה "קדמה" לשיח המערבי כדי לציין לא רק את התהליך של התקדמות המדע והטכנולוגיה, אלא גם את תהליך הציביליזציה בכללו כתהליך שדרכו האדם יוצא מהמצב הטבעי, זה של החברות הלא-מפותחות, ונכנס למצב חברתי הגורם לו להתפתח מכול הבחינות: טכנולוגית, אך גם תרבותית ואמנותית. מושג הקדמה הפך למושג מפתח כדי להבין את המודרנה המערבית. חוץ מרוסו, אנשי הרוח אימצו כולם גישה אופטימית ללא תקנה כלפי ההיסטוריה של האנושות, שהולכת כביכול לקראת שיפור והתקדמות מתמידים.

ברם, במאה ה-19 ובעיקר במאה ה-20, תהליך הקדמה הטכנו-מדעית, שחבר לקפיטליזם התעשייתי, עמד מול שרביט הביקורת של הפילוסופיה בכללה: תהליך זה נתפס על-ידי רבים כהרסני לא רק כלפי הטבע – מה שהמדע מוכיח לנו כל יום – אלא גם כלפי האדם. האם האדם אינו הורס את עצמו בתהליך הטכנו-מדעי המודרני? האם הקדמה הטכנולוגית אינה כלי לניצול האדם על-ידי האדם (מרקס)? האם הוא אינו מאבד את "אנושיותו", את יכולתו להרגיש ולחשוב, להתרגש ולחוות פשוט חוויות קיומיות? האם החשיבה הטכנו-מדעית היא דרך החשיבה היחידה, האולטימטיבית (היידגר)? המהפכה הדיגיטלית של המאה ה-21 אינה מפריכה את אותה תיזה חזקה, אלא דווקא מאששת אותה. החיבור הכפייתי, הקומפולסיבי, של האדם למסכים, לרשתות החברתיות, לא הופך אותו לחופשי אלא דווקא לתלותי, למשועבד לעולם שבו המהנדסים של החברות הגדולות (GAFAM) יודעים למקסם רווחים מתלותם של בני האדם במסכים ובקסם הממכר שלהם.

האם יש מוצא מהסחרור הטכנולוגי? מהי האתיקה המתבקשת אל מול המלכודת שהוא טומן לנו?