פסטיבל הקולנוע הצרפתי ה-21 בישראל

מחווה לבמאי קלוד סוטה

קלוד סוטה נמשך לעולם האמנות בכל צורה שהיא, כבר בראשית דרכו (פיסול, ציור, קומדיה, מוזיקה ועוד)
כאדם צעיר הוא החליט שהקריירה שלו תהיה בתחום האמנות, הוא החל את דרכו כמבקר מוזיקה וכתב תקופה מסוימת בעיתון קומבאט, את הטעם הקולנועי פיתח בסיועה של סבתו. זה היה מובן מאליו שילך ללמוד קולנוע בבית הספר שהיום נקרא לה פמיס.

את הקריירה הקולנועית שלו החל רק בשנת 1955, עת ביים את הקומדיה, "בוקר טוב חיוך" בהשתתפות אנני קורדי ולואי דה פינס. אך הסרט לא זכה להצלחה וחשיפה. היה על סוטה להמתין עד 1960, בשיאו של הגל החדש עבד עם ז'אן פול בלמונדו , הישר מתהילת "עד כלות הנשימה", ולינו ונטורה. הסרט שיצא ב 1959 זכה לשבחי הביקורת ואהדת הקהל.
סרטו השלישי משנת 1964, נכשל. סוטה נכנס לתקופה לא קלה של כאב וספקות. בעזרתו של התסריטאי ז'אן לופ דאבדי, החל לעבוד על סרטיו ומצא את הסגנון שלו, תוך שימת דגש לפרטים רבים, עלילות כתובות היטב ודמויות חזקות. הוא החל את התקופה המצליחה שלו עם "אלו הם החיים", ובעקבותיו יצר עוד חמישה סרטים הנחשבים לטובים בסרטיו בהם, "סזאר ורוזלי", "השוטר והפרוצה", "ונסן, פרנסואה פול והאחרים", "מאדו" ו"סיפרו פשוט". באותה עת לא רק עבד כבמאי אלא גם סייע בכישרון הכתיבה שלו והפך לרופא תסריטים כשהוא מסייע בידי במאים שונים לכתוב ולערוך תסריטים.

למרות הצלחתו הוא חיפש כיוונים חדשים לאחר שחש שהוא כלוא באסתטיקה שלו. כך נוצר ב 1988 "הבחור הרע" עם פטריק דיוויר. עטוף במוסיקה של פיליפ סארד, הניסיון הזה אפשר לסוטה להתרחק מן העולם של סרטיו הקודמים. עולם שהוא יצר בסרט "בחור" משנת 1983, יצירה שסוטה הודה בעצמו שאינה מן החביבות עליו.

הוא פוגש את התסריטאי ז'אן פלשקי, המפיח רוח חדשה בעולמו היצירתי של סוטה. וביחד הם יוצרים

בשנת 1988 את הסרט "כמה ימים איתי", ואת ואת "לב בחורף" בשנת 1992. בשנת 1995 הוא מביים את "נלי ומר ארנו". השחקן מישל סרו מעוטר בזקן מסודר מגלם את כפילו של הבמאי. המלנכוליה והמעצורים של מר ארנו הם אלו של הבמאי שהסיר את המסכה ואינו חושש לחשוף לאור היום את השדים שרודפים אותו. "נלי ומר ארנו" היה סרטו האחרון . חמש שנים אחר כך הלך סוטה לעולמו בגיל 76.

בשנת 1995 בדיוק לפני שלושים שנה הגיע קלוד סוטה לישראל, להציג את סרטו "נלי ומר ארנו" , בפסטיבל הקולנוע הצרפתי.