סדנה בפילוסופיה : מה עלי לעשות? השאלה המוסרית-אתית בפילוסופיה המערבית

מאז לידתה ביוון העתיקה, הפילוסופיה דנה בשאלה האתית היסודית ביותר: כיצד עלינו לחיות? הפילוסופים היוונים הגדולים – סוקרטס, אפלטון ואריסטו – ראו באתיקה תחום בלתי-נפרד מהפילוסופיה, כאשר הפילוסופיה מכוונת תמיד לשאלות אודות ה"חיים הראויים".

בכך הם כללו שאלות כגון: מהו צדק ומהו עוול, והאם עלי לקבל את העוול? מה פירושה של האהבה? האם מדובר רק בתשוקה לגוף? הפילוסופיה המודרנית, שהתחדשה במאה ה-17, חזרה לשאלות האתיות היוונית. לא בכדי ספרו הגדול של שפינוזה נקרא פשוט אתיקה. אך כעת, הפילוסופיה לא היתה יכולה להתעלם מהמטען של המסורת הנוצרית, שירשה את הדת היהודית ואת תפיסת הציווי שלה. קאנט, הוגה גרמני בן המאה ה-18, ייסד את הפילוסופיה של המוסר המודרנית על בסיס מספר שאלות-יסוד: מה עלי לעשות כאדם מוסרי? מהי פעולה מוסרית? האם יש בידי לדעת את חובתי? האם יש ציווי קטגורי מוחלט ברובד המוסרי? במאה -19, פילוסופים רבים המשיכו לדון במוסר מתוך התייחסות לקאנט, לחיוב או לשלילה. מה עלי לעשות אל מול הסבל של החיים? שאל שופנהאואר. האם המוסר הינו עדיין בעל תוקף בעידן של "מות האלהים"? שאל ניטשה. ההגות הצרפתית במאה ה-20, לעיתים מתוך הסערות והטרגדיות של התקופה, חידשה את הפילוסופיה של המוסר. הוגים כמו סארטר או קאמי, ריקר או לוינס, חזרו לשאלות המוסריות המכריעות: מה עלי לעשות במצבי קיצון כמו מלחמה או דיכוי? מהי משמעותו של המרד? של המהפכה? האם יש בידי האדם לשנות את העולם? לתקן אותו?מהי עמדה מוסרית כלפי הזולת?

אלה השאלות שילוו אותנו במהלך סדנה בת 8 מפגשים