3 ערבי סרטים קצרים – שיח עם היוצרים

ערב סרטים קצרים – שיח עם היוצרים
סרטים צרפתיים וישראליים עם כתוביות באנגלית
יום שלישי ה-16 בדצמבר 2025, 19:30
המכון הצרפתי בתל אביב

ביום חמישי ה-16 באוקטובר צופים רבים נהרו לפתחי מרכז תרבות אניס ביפו כדי לצפות ולהשתתף ב״ליל הסרטים הקצרים״ של המכון הצרפתי. במשך הלילה, הסרטים הצרפתים והישראלים שקובצו יחדיו היוו חלון לסצנה הקולנועית העכשווית והצעירה של שתי המדינות. ליל הסרטים הקצרים נעשה לחוויה מרטיטה עבור סינפלים רבים, חוויה מעוררת סקרנות אסתטית ונרטיבית, אך גם מסעירה ומטלטלת.

בהתחשב בהיענות הנלהבת ובכך שחלק מן הקהל לא יכל לצפות בכל התכנית שנמשכה 6 שעות (ונגמרה בשעה 02:30 בלילה), המכון הצרפתי החליט לארגן מחדש הקרנה של כל הסרטים הקצריים לאורך שלושה ערבים נפרדים, מה שבנוסף יאפשר לקיים חילופי-דברים ושיח עם יוצרי הסרטים הצעירים המציגים את סרטיהם.

בין אם מדובר בסרטים עלילתיים, תיעודיים, או סרטי אנימציה, הנכם מוזמנים לגלות את מבחר הסרטים הקצרים החשובים של השנה החולפת, שהוצגו בפסטיבלים הגדולים ביותר בשתי המדינות (פסטיבל קאן, אנסי, קלרמון-פראן, ירושלים, פסטיבל הסטודנטים, חיפה, דוקאביב).

אנו מבקשים להודות מקרב לב לכל השותפים לפרויקט, לסוכנות הסרטים הקצרים בפריז (ACM), לפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים תל-אביב (TSIFF), לקרנות הישראליות לקולנוע, לבתי הספר לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, סם שפיגל ביה״ס לקולנוע ולטלוויזיה, והמכללה האקדמית ספיר. אנו מודים גם על האמון של יוצרי הסרטים שהסכימו לבוא בפעם נוספת למכון הצרפתי בשלושת הערבים הללו כדי להציג את סרטיהם

סרטים קצרים ישראלים

אין מכשפות בעמק
איילה שרוט
(ישראל – אנימציה – 2025 – 13’)
המבוסס על ההיסטוריה המשפחתית שלה ועל טראומה בין-דורית הקשורה לציונות ולאובדן בן. הסרט משתמש באנימציה כדי להתמודד עם טראומה, זיכרון והריפוי, תוך עיבוד קטעי צילום ישנים של משפחתה.

העד
יהודה בוגומולני
(ישראל – סרט עלילתי – 2025 – 14’)
יאיר חוזר לביתו בירושלים משירות צבאי בחברון. הוא מזמין את יערה לארוחת ערב. הם אוכלים פסטה ושותים יין. שלוות סוף השבוע הביתי מופרת כשיאיר מחליט לספר על פעילות צבאית שבה נטל חלק יום קודם לכן.

הדברים שאנחנו עושים בשביל אהבה ואזרחות זרה
איל סגרסקי
(ישראל – סרט עלילתי – 2025 – 15’)

מתישהו בעתיד הקרוב, ניני ואיה מנסים להשיג דרכון זר ולנטוש את הספינה הטובעת שהיא מדינת ישראל. כשניני מבין את מחירה האבסורדי, הכואב והמדמם של ההגירה, הוא יצטרך להחליט אם זה מחיר שהוא מוכן לשלם.

79 ק"מ
מיקה פרימן
(ישראל – תעודי – 2025 – 12’)
איך נראית עיר שבמרחק כמה שעות ממנה זוועות הפכו לשגרה ? תיעוד רגעים בירושלים, מזריחה עד זריחה.

קישוטים ישנים
רמי פחל
(ישראל – סרט עלילתי – 2024 – 27’)
חג המולד בפתח, נור מתחיל לארגן מסיבה ביחד עם התלמידים שלו, זאת למורת רוחה של אימו סחר. היחסים בין השניים יגיעו לנקודת רתיחה, שדרכה מתבררים כוונותיו האמיתיים של נור, הקשורות לאירוע שחוו השניים מספר שנים לפני כן. בערב החג, היחסים בין האימא לבנה יעמדו במבחן שטרם ידעו כמותו.

סרטים קצרים צרפתיים

Mille Moutons
Omer Shamir
(צרפת – סרט עלילתי – 2024 – 24’)
תיאו הוא רועה צאן צעיר ועונתי העובד עם כלבתו פוטי. כאשר פוטי ממליטה ואינה יכולה עוד להגן על הצאן, תיאו נאלץ לקבל החלטה טרגית – גם עבורה וגם עבורו.

ערב סרטים קצרים – שיח עם היוצרים
סרטים צרפתיים וישראליים עם כתוביות באנגלית
יום שלישי ה-23 בדצמבר 2025, 19:30
המכון הצרפתי בתל אביב

ביום חמישי ה-16 באוקטובר צופים רבים נהרו לפתחי מרכז תרבות אניס ביפו כדי לצפות ולהשתתף ב״ליל הסרטים הקצרים״ של המכון הצרפתי. במשך הלילה, הסרטים הצרפתים והישראלים שקובצו יחדיו היוו חלון לסצנה הקולנועית העכשווית והצעירה של שתי המדינות. ליל הסרטים הקצרים נעשה לחוויה מרטיטה עבור סינפלים רבים, חוויה מעוררת סקרנות אסתטית ונרטיבית, אך גם מסעירה ומטלטלת.

בהתחשב בהיענות הנלהבת ובכך שחלק מן הקהל לא יכל לצפות בכל התכנית שנמשכה 6 שעות (ונגמרה בשעה 02:30 בלילה), המכון הצרפתי החליט לארגן מחדש הקרנה של כל הסרטים הקצריים לאורך שלושה ערבים נפרדים, מה שבנוסף יאפשר לקיים חילופי-דברים ושיח עם יוצרי הסרטים הצעירים המציגים את סרטיהם.

בין אם מדובר בסרטים עלילתיים, תיעודיים, או סרטי אנימציה, הנכם מוזמנים לגלות את מבחר הסרטים הקצרים החשובים של השנה החולפת, שהוצגו בפסטיבלים הגדולים ביותר בשתי המדינות (פסטיבל קאן, אנסי, קלרמון-פראן, ירושלים, פסטיבל הסטודנטים, חיפה, דוקאביב).

אנו מבקשים להודות מקרב לב לכל השותפים לפרויקט, לסוכנות הסרטים הקצרים בפריז (ACM), לפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים תל-אביב (TSIFF), לקרנות הישראליות לקולנוע, לבתי הספר לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, סם שפיגל ביה״ס לקולנוע ולטלוויזיה, והמכללה האקדמית ספיר. אנו מודים גם על האמון של יוצרי הסרטים שהסכימו לבוא בפעם נוספת למכון הצרפתי בשלושת הערבים הללו כדי להציג את סרטיהם

סרטים קצרים ישראלים

התה של דליה מטיל צל על הר פוג'י
אורן גרנר
(ישראל – סרט עלילתי – 2025 – 21’)
פסטיבל הקולנוע ירושלים, ישראל, 2025
פרס דיאמונד לסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר, , פרס אופיר.
מועמד לפרס אופיר בקטגוריית הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר, 2025
דליה (66), אלמנה פנסיונרית, מקבלת בדואר את הקולפן החשמלי שהזמינה. החבילה שקבלה, בשילוב שיחה עם בתה, שולחים אותה להכין פשטידת ירקות. מעשה הפשטידה יוביל אותה, לראשונה מזה שנים, להניע את גורלה לעבר מסלול חדש.

סילא
ביסאן טיבי
(ישראל – סרט עלילתי – 2025 – 22’)
סילא היא ילדה פלסטינית שנשלחה לקבץ נדבות בתוך שטחי מדינת ישראל כדי לפרנס את משפחתה. היא פוגשת את יוסף, שנשלח גם הוא לעבוד באותו צומת ומאיים על פרנסתה. למרות ניסיונותיה להרחיקו, נרקם ביניהם קשר בלתי צפוי.

הבוקר הכי שגרתי בכיכר דיזנגוף
ניקיטה בויקו גגן
(ישראל – ניסיוני/תעודי – 2024 – 6’)
על רקע תל אביב, מטרופולין שוקק חיים שורצת אנרגיה, סרט זה לוכד את מהות החיים כשהשמש צובעת את השמיים בגווני שחר ודמדומים. הסרט מתרחש בבוקר ה-5 במרץ 2024, כשהעיר מתעוררת ליום חדש מלא באפשרויות. דרך עדשת הרגע הספציפי הזה בזמן, הדופק התוסס של רחובות תל אביב הופך לקנבס עליו נפרשים סיפורים רבים, כל אחד מהם שזור במארג של העיר

הציפור שרצתה
גן דה לנגה
(ישראל/שוויץ – אנימציה – 2025 – 8’)
פרס אופיר.
זהו סיפורה של ציפור שלא הצליחה להטיל ביצה. עד כמה רחוק היא תלך בשביל להגשים את חלומה להפוך להיות אמא?

סרטים קצרים צרפתיים

Une Fugue
Agnès Patron
(צרפת – אנימציה – 2025 – 15’)
אחות זוכרת מאחיה את עיניו השחורות, את שיערו הדומה לשלה, את כתפיו הדקות ככנפי ציפור, ואת הדרך אל הנהר שידע בעל-פה. דבר מאחיה לא נשכח מלבה.

Ecorchée
Joachim Hérissé
(צרפת – אנימציה – 2022 – 15’)
Prix SACD du meilleur film d'animation francophone (Clermont-Ferrand 2022)
Prix Emile-Reynaud 2022 – Meilleur court métrage français de l'année
Prix du public meilleure animation (Festival de San Sebastián 2022)
בבית ישן ואבוד בלב הביצות, חיות שתי נשים מוזרות, מחוברות זו לזו ברגל אחת. בלילות, האחות שפשטו את עורה נרדפת על ידי סיוטים מבעיתים, שבהם בשר אחותה מכסה את גופה שלה.

קראו לה זהבה
תמר ברוך
(ישראל – תעודי – 2024 – 20’)
זהבה נולדה בגדה המערבית וברחה לישראל בגיל 19. בגדה רדפו אותה בגלל שהייתה טרנסית, ובישראל רדפו אותה בגלל שהייתה פלסטינית.